טלפון: 04-8262517

נייד: 052-8084355

לקוחותינו

מיהם לקוחותינו (רשימה פתוחה)

א. אנשים פרטיים (בעלי זכויות במקרקעין) בתיקי תכנון בניה- נגד הרשויות המקומיות, בועדות תו"ב, בתי משפט לענינים מנהליים וכו'.

ב. אנשים פרטיים (בעלי זכויות במקרקעין) בתיקים פליליים בתכנון ובניה – נגד המדינה.

ג. אנשים פרטיים (בעלי זכויות במקרקעין) בתיקים אזרחיים בתכנון ובניה – נגד שכנים, גופים פרטיים, תאגידים וכו'.

ד. אנשים פרטיים (מומחים ובעלי תפקידים) בתיקים פליליים בתכנון ובניה – נגד המדינה.

ה. חברות ותאגידים בתיקי תכנון בניה– נגד הרשויות המקומיות, בועדות תו"ב, בתי משפט לענינים מנהליים וכו'.

דוגמאות לתיקים של לקוחותינו שנסגרו בהצלחה (תיאורי מקרים+תוצאות)

1) הוגש כתב אישום נגד מהנדס ועדה לפי סעיף 48. הרשעה היתה מחסלת את הקריירה שלו. לאחר שימוע לפני פרקליטת המחוז, בה הוצגו טענות מתחום המשפט הפלילי ונבחנו באופן משפטי, שאלות מתחום התו"ב באופן מעמיק, בסופו של דבר, כתב האישום לא הוגש כלל. והתיק נסגר. הנ"ל ממשיך לשמש כמהנדס ועדה. לאחרונה התקבל אישור מהמשטרה על סגירת התיק.
(היה מדובר באישום חמור, בין היתר אישרו בקשה להיתר, בטרם נכנסה לתוקף לתוכנית מאושרת, שמאפשרת מגורים)
[אחרים זוכו. אחד מהנאשמים נעשה יו"ר הסוכנות היהודית ועוד המשיכו בדרכם המקצועית]

2) אחרי שהוקם מבנה, התברר שהיתה טעות בקביעת חזית הבנין. הוגשה תביעה נזיקית נגד האדריכל.
ב. נגד אדריכל, הוגשה תביעת נזיקין, בעקבות ליקויים קונסטרוקטיביים. התביעה הוגשה נגדו, עקב כך שהוא בחר את אנשי המקצוע והיה איתם בקשר. התביעה נדחתה, מאחר ונטען שהוא לא יכל לפקח על הקונסטרוקטור מבחינה מקצועית. וכי הוא ביצע את תפקידו כיאות, כאשר בחר קונסטרוקטור מקצועי לביצוע העבודה ומילא את חובתו. ביהמ"ש המחוזי אישר את התוצאה בערעור.

3) נגד אדריכל הוגש כתב אישום, לאחר שהקבלן בנה שתי קומות נוספות ללא היתר. האדריכל הורשע מאחר ולא ביצע פיקוח עליון כפי שנדרש ממנו ולא דיווח על המשך הבניה. לאחר שביהמ"ש הרשיע את הנאשם, ובטרם נגזר דינו, ביקשנו לבטל את ההרשעה, בגלל נסיבות המקרה. ביהמ"ש ביטל את ההרשעה והטיל על הנאשם התחייבות בלבד וללא קנס. ביהמ"ש הסתפק בקביעה כי הנאשם עשה את המיוחס לו בכתב האישום, תוך ענישתו על דרך הטלת התחייבות להימנע מביצוע עבירה לתקופה של שנה (התחייבות בסך 25,000 ₪ שלא יעבור במהלך השנה עבירות תו"ב).

4) נגד עו"ד שמשמש כדירקטור בחברות ציבוריות הוגש כתב אישום. עצם הגשת כתב האישום מנע ממנו מלהשתתף במכרזים ולהתקבל לעבוד כדירקטור. הוגש כתב אישום על כך שהרס קירות ובנה מרתף, בניגוד לתוכנית. ביצע תוספת בניה תוך סטייה מהיתר הבניה. הפרקליטות לא הסכימה למחוק אותו מכתב האישום. ואילו בית המשפט הסכים לכך, מבלי להמתין להחלטת הפרקליטות. המחיקה נעשתה בדיון הראשון בבית המשפט, על מנת שלא להתמהמה ולגרום נזק בלתי פרופורציונלי לנאשם. זאת מכיוון, שבית המשפט שוכנע בנסיבות העניין, שאין מקום להמתין לתשובת הפרקליטות עד לדיון הבא. כך ששמו של הנאשם נמחק מכתב האישום מיד בדיון הראשון וזכויותיו לא נפגעו.

5) נגד בעל חברה הנדסית הוגש כתב תביעה מטעם המדינה. המדינה דרשה ממנו לשאת בהוצאות הריסה ופינוי שהמדינה נשאה בהן, לצורך הריסתו של מבנה לא חוקי, אשר נבנה ללא היתר כדין. בעקבות חקירה והטיפול שלנו במקרה, הסכימה המדינה להסתפק בסך של 10,000 ₪ בלבד.

6) תביעה הוגשה נגד ועדה מקומית, על שסירבה לקבל לרישום בקשות להיתר. הועדה טענה שהתובע (שאותו ייצגנו בתיק), אינו רשאי לחתום על הבקשות בתור מהנדס שלד הבנין, מאחר ואינו מהנדס רשוי, אלא הנדסאי בנין. עקב כך, נמנעו מזמינים פוטנציאליים מלפנות אליו לצורך ביצוע עבודות הנדסיות שבתחום עיסוקו. הדבר מהווה לשון הרע ופגיעה בזכות היסוד לחופש העיסוק. *בסופו של דבר, התיק נסגר בפשרה עם הועדה והבקשות להיתר נרשמו כמבוקש.

7) עתירה מנהלית הוגשה נגד ועדה מקומית. העותר הוא בעל תעודת הנדסאי אדריכלות. הועדה המקומית סירבה לאפשר לו להגיש תוכנית מתאר מפורטת, כי טענה שרק אדריכל רשאי להגיש תוכנית זו. העותר טען מצדו, כי הועדה לא הבחינה בין תוכנית מתאר לפי פרק ג לחוק התו"ב, לבין תוכניות אחרות. החוק לא מחיל שום הגבלה לגבי מי שמוסמך לערוך תוכניות מתאר.

עבירות פליליות בתיקי תכנון ובניה (מתוך חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965)

-סעיף 48 לחוק התכנון הבניה

48. (א) חבר מוסד תכנון שהצביע בעד החלטה מן האמורות להלן, או היה שותף לה שלא דרך הצבעה, דינו – מאסר שנה אחת:
(1) החלטה לאשר תכנית או להמליץ על אישורה – בידעו שהיא בניגוד להוראות תכנית שכוחה יפה ממנה לפי חוק זה;
(2) החלטה לתת אישור אחר או היתר או להמליץ עליהם – בידעו שהם בניגוד לתכנית, למעט אישור או היתר להקלה או לשימוש חורג כדין.
(תיקון מס' 43) תשנ"ה-1995
(ב) עובד מוסד תכנון או רשות מקומית אשר קבע בכתב, או בעל-פה בשעת דיון במוסד התכנון, כי ניתן לתת אישור או היתר מן האמורים להלן, ועל יסוד קביעתו ניתן האישור או ההיתר או הומלץ עליהם, דינו – מאסר שנה אחת:
(1) אישור תכנית – בידעו שהיא בניגוד להוראות תכנית שכוחה יפה ממנה לפי חוק זה;
(2) אישור אחר או היתר – בידעו שהם בניגוד לתכנית, למעט היתר או אישור להקלה או לשימוש חורג כדין.

-חוק התכנון והבניה, פרק י: עבירות ועונשין

(תיקון מס' 9) תשל"ח-1978
"סטיה מהיתר או מתכנית" – עבודה או שימוש במקרקעין בניגוד להיתר או שלא בהתאם לתנאי היתר או תקנה אחרת לפי חוק זה או שלא בהתאם לתכנית, למעט עבודה או שימוש לפי הקלה או שימוש חורג שניתנו כדין.
(תיקון מס' 2) תשכ"ט-1969 (תיקון מס' 9) תשל"ח-1978
(ב) הקמתם של בנין או של הוספה לבנין קיים ללא התקנת מקלט כשקיימת חובה להתקינו לפי כל חיקוק, או הקמתם ללא מקלט מותקן לפי תכנית שאישרה הרשות המוסמכת כאמור בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א- 1951 – רואים, לענין פרק זה, כעבודה בסטיה מהיתר, על אף האמור בתנאי ההיתר.
עונשין (תיקון מס' 9) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 43) תשנ"ה-1995
204. (א) המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בלא היתר כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר לפי חוק זה או תקנה על פיו, דינו – קנס, מאסר שנתיים, ובעבירה נמשכת – קנס נוסף, מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שקיבל הנאשם הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו.
(תיקון מס' 9) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 43) תשנ"ה-1995
(ב) המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בסטיה מהיתר או מתכנית, דינו – מאסר שנה אחת ובעבירה נמשכת קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), לכל יום שבו נמשכת העבירה, לאחר שנמסרה לנאשם הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו.
(תיקון מס' 9) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 43) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 69) תשס"ד-2004
(ג) המשתמש בקרקע חקלאית בניגוד להוראות התוספת הראשונה או השניה, דינו – קנס מאסר שנה אחת ובעבירה נמשכת – קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שקיבל הנאשם הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו.
(תיקון מס' 9) תשל"ח-1978 (תיקון מס' 43) תשנ"ה-1995
(ד) המשתמש שימוש חורג במקרקעין לאחר תום תקופת המקסימום שנקבעה בהתאם להוראות פרק ז', או לאחר שנמסרה לו הוראה מהועדה המקומית לפי סעיף 184 ואין עוד ערר עליה, דינו – מאסר שנה.
(תיקון מס' 101) תשע"ד-2014
(ה) מי שעשה פעולה הטעונה רישוי לפי פרק ה'3 בלא רישיון, בניגוד להוראות סעיף 158יד(א), או בעל רישיון מכון בקרה שהפר תנאי מהתנאים למתן רישיון או תנאי מתנאי הרישיון, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; ואם היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר המועד שבו נדרש על ידי שר האוצר להפסיק את ההפרה.

סמדר בן דור עו"ד לתכנון ובניה משרד עורכי דין מתמחה בתכנון ובניה​
שאלות? נשמח לעזור לך!