טלפון: 04-8262517

נייד: 052-8084355

תיקים אחרים

ההישגים שלנו

בוטל חיוב גבוה בהיטל השבחה – בעיקבות נימוקי הערר יזמה הועדה המקומית תל אביב-יפו מחיקת הערר והחזר ההיטל

ערר תל-אביב 85269/12 גרינברג נגד הועדה המקומית לתו"ב תל אביב- החלטה מיום 17.1.13

בעיקבות מתן אישור הועדה המקומית להקלה נערכה שומה מטעם הועדה המקומית במסגרתה חויבו העוררים בהיטל השבחה על סך 343,007.5 ₪. בעקבות הערר שהגשנו קיבלה הועדה המקומית עמדתנו לפיה היה ניתן להגדיל את שטח המרתף מכוח תכנית ע-1, ולמעשה לא היה צורך בהקלה זו. הועדה השיבה לעוררים את ההיטל שכבר שולם וכן את הערבות הבנקאית שניתנה עבור יתרת ההיטל, ללא צורך בניהול הליך הערר. התשלום הוחזר, הערר נמחק וניתן לו תוקף של החלטה בתוך כחודש אחד(!) ממועד הגשת הערר.

מזגנים מרעישים – סמכות המפקחת לדון בגררא גם במיטרד

עש"א 3604-05-12 סוננזון נגד צ'חנובר ואח' – פסק דין מיום 20.11.12:

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את הערעור שהגשנו על החלטת המפקחת על רישום בתים משותפים, החזיר את הדיון למפקחת, והורה לה לבדוק את כל הנסיבות הכרוכות במקום הימצאם של המזגנים, לרבות הרעש שהם מקימים. זאת לאחר שהמפקחת נמנעה מלדון בשאלת הרעש הכרוכה בהפעלת מזגנים, בסברה שמדובר בעילה נזיקית שאינה בסמכותה.

אין חובה להגיש תמיד בקשת רשות לערור למועצה

עת"מ 28293-10-11 ברנשטיין ואח' נגד הועדה המחוזית לתו"ב חיפה ואח' בבית משפט מחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לענינים מנהליים (תיק מגידו) – החלטה מיום 14.5.12

בית המשפט דחה את בקשות הועדה המחוזית והיזם לדחות על הסף את העתירה שהגשנו. לטענת הועדה והיזם, לא מוצו הליכים כנדרש, ולא הוגשה בקשת רשות לערור על החלטת הועדה המחוזית בפני המועצה הארצית.

בית המשפט קיבל עמדתנו, ולפיה העתירה כוללת טענות משפטיות מובהקות שאינן בסמכות המועצה הארצית, וכי הימנעותנו מהגשת בקשת רשות לערור לפני הגשת העתירה לבית המשפט – הינה סבירה ומובנת. הימנעות זו משרתת את האינטרס הציבורי, שכן היא מונעת סרבול ההליך המינהלי והוצאות מיותרות.

בית המשפט דחה כאמור את הבקשה לדחית העתירה על הסף, וקבע דיון בעתירה לגופה.

מחיקת האישה מכתב האישום

מס' תיק חסוי, בבית משפט לענינים מקומיים בפתח תקוה, לפני כבוד השופטת שלהבת קמיר וייס – פסק דין מיום 28.6.12

לטענת המאשימה, הנאשמים, בעל ואשתו, פעלו בניגוד לתכנית הועדה המקומית, מילאו את המרתף בחול, בנו מרתף, קירות ורצפה וכו'. הנאשמים עצרו את הבניה אולם הוגש כתב אישום חמור נגד השניים.

האשה, בעלת תפקידים ציבוריים, הגישה בעצמה בקשה ליועץ המשפטי לעיכוב הליכים כנגדה, אולם הבקשה נדחתה. אנו הגשנו בקשה למחיקת האשה מכתב האישום, וגם בקשה זו סורבה.

אולם במהלך הדיון בבית המשפט הצלחנו לשכנע את בית המשפט שהפעולות הנ"ל בוצעו בשוגג. כן הצלחנו להגיע להסדר טיעון לפיו הבעל יודה יורשע וייגזר עליו קנס של 10,000 ₪, ואילו ביחס לאשה – יפנה המאשים בבקשה לפרקליטות לצורך מחיקתה מכתב האישום.

לאור הדברים הנ"ל הורה בית המשפט על מחיקת האשה מכתב האישום, ללא צורך להמתין לעמדת הפרקליטות.

התקבלה בקשת הנאשם לחזור בו מהודאתו

תו"ב 40522-11-10 בבית משפט לענינים מקומיים בחדרה

התקבלה בקשתו של הנאשם כי יותר לו לחזור מהודאתו מחלק מעובדות כתב האישום, בנימוק שהוא הודה בעובדות הנ"ל מחוסר הבנה של פרטי עובדות כתב האישום.

התקבלה התנגדות: שצ"פ הוסר מתחום התכנית

השטח נותר ביעוד פרטי (שפ"פ)

ועדת המשנה להתנגדויות בישיבתה מיום 16.10.2012 קיבלה התנגדותנו לתכנית טב/261: שכונת אורים קרית טבעון.

לטענתנו, חזיתה של חלקה 24 הוסב בטעות מיעוד של שטח פרטי פתוח (שפ"פ) לשטח ציבורי פתוח (שצ"פ), וכי יש להותיר את השטח ביעוד פרטי. הוספנו, כי השטח כולל היום דרך גישה קיימת לחלקה האחורית, דרך מאושרת לחלקה הקדמית, וכניסה עתידית לחניות, ואין לה משמעות כשטח ציבורי.

ההתנגדות לגבי השצ"פ (שטח ציבורי פתוח) הכלול בשטח התכנית התקבלה. שטח השצ"פ הוסר מתחום התכנית.

בוטלה דרישת הועדה המקומית לסמן "להריסה" מבנה חורג

ערר 30/13 ורסנו נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה שומרון

ועדת הערר ביטלה את דרישתה של הועדה המקומית לציין בתנאי ההיתר כי יש לסמן את הבניין להריסה, ונעתרה לדרישתנו להסתפק ברישומו של הבניין – כבניין חורג.

מיתחם BIG בנצרת – הגנה על החלטה לאשר את הבקשה

ערר 032/13 מרכז מסחר (אזו-ריט) נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה נצרת, רשות הרישוי המקומית נצרת, עיריית נצרת, ארמון ההגמון (קסר אל מוטראן בע"מ), ביג מרכזי קניות (2004)

הדפנו בהצלחה בעבודת צוות ניסיון של מתחרים מסחריים לטעון כאילו הבקשה להיתר לוקה בפגמים וכי הבניה מבוצעת שלא כדין.

פעולות שונות

דוגמה לשילוב בין התחום התכנוני, המנהלי והפלילי

הוגשה דרישה לראש העיר ויושב ראש הועדה המקומית וחברי המועצה קרית שמונה להימנע מהפקדת תכנית מפורטת בהכנה שאינה ראויה. צויין, כי מעבר לרצון העז להיטיב עם חברת מ. אין שום הצדקה תכנונית לאשר שימוש במבנה ציבורי שיעודו מועדון נוער לצורך עסק מסחרי של אולפני טלויזיה ותקשורת, וזאת בטבורה של שכונת מגורים. התנהלות ראש העיר וחברי המועצה אינה עומדת בקנה אחד עם מינהל ציבורי תקין וכן עשויה להוות מעשה הפרת אמונים הפוגע בציבור, עבירה פלילית לפי סעיף 284 לחוק העונשין.

בימ"ש ביטל לבקשתנו שני מומחים שמינה – זה אחר זה

ת.א. 47120-12-11 קורי נגד פרוכטר

הגשנו בקשה לבית משפט למינוי מומחה קונסטרוקטור. בעיקבות בקשתנו ביטל בית המשפט את המומחה הראשון שמינה, לאחר שמגלישה באינטרנט התברר שמומחיותו שמאות וביקורת מבנים, אך הוא אינו קונסטרוקטור. בית המשפט נעתר לבקשה נוספת שהגשנו, וביטל מינוי של מומחה נוסף. זאת לאחר שהוכחנו באמצעות תשובות של המומחה עצמו לשאלות הבהרה שהפנינו לו, מהן התברר, שאין לו ידע קונסטרוקטיבי מספיק, ובכוונתו להיעזר בקונסטרוקטור ממשרדו.

התקבלה תביעה לפינוי דרך

ת.א. 2772/05 שפס נגד בושארי בבימש שלום חיפה

בית המשפט קיבל תביעתנו לצו עשה לפינוי דרך ולפיצויים. בית המשפט ביסס פסק דינו בין היתר על פסק דין בעתירה מינהלית שביטל תכנית תרש"צ אשר התימרה להכשיר את הדרך.

עע"מ 4032/10 (בית המשפט העליון) בושארי נגד שפס (פס"ד מיום 17.5.2012)

בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים קיבל עתירה מינהלית שהגשנו נגד מינהל מקרקעי ישראל ונגד השכן (בושארי), וביטל תוכנית שיכון ציבורי (תרש"צ) שאמורה היתה להיות תואמת לתוכנית בניין עיר (תב"ע) שחלה במקום. בית המשפט קיבל טענתנו, כי בוצע שינוי שלא כדין במיקום קווי המגרשים והגבולות, על מנת שמיבנה גרם המדרגות והמירפסת, אשר נבנו ללא היתר על ידי השכן (בושארי), ייכללו בשטחו שלא כדין.

השכן הגיש ערעור לבית המשפט העליון, וטען בית היתר שלא הוכח שגרם המדרגות הינו בלתי חוקי, שכן לא הוגש בגינו כתב אישום ולא הוצא כנגדו צו הריסה. בית המשפט העליון דחה מכל וכל את טענותיו של השכן, והציע לו למשוך את הערעור.

עפ"א 14701-09-11 נסיס נגד עירית הרצליה (בימ"ש מחוזי תל אביב-יפו)
(פס"ד מיום 4.12.2011)

בית המשפט לענינים מקומיים הרצליה (השופט ד"ר אבינור), הרשיע את נסיס בביצוע עבודות בניה ללא היתר, דן אותו לקנס והורה לו להרוס את הבניה הבלתי חוקית. הגשנו בשמו של נסיס ערעור על פסק הדין בבית משפט המחוזי בתל אביב-יפו.

השופטת אביגיל כהן שדנה בערעור קיבלה את הערעור וזיכתה את נסיס על יסוד טענת "הגנה מן הצדק".

השופטת ציינה במפורש שאיננה קובעת שהבניה חוקית, אלא התנהלות העיריה, שהגישה כתב אישום בשיהוי ניכר בנסיבות העניין, עומדת בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית,

התנגדות לבקשה לתוספת בניה בכפר פרדייס (ועדה מקומית לתו"ב שומרון)

התקבלה התנגדותנו שלא לדון בבקשה להיתר, מאחר והמבקש ביסס את הבקשה הנוכחית על מפה מצבית שעודכנה לפני כשנתיים וחצי ולא לפני שישה חודשים כנדרש בתקנות. כן התברר שהמבקש ביצע עבודות בניה אגב חסימת דרך הגישה לבית המתנגד.

תיק 793/10 (חיפה) בקשה להארכת מועד לעיכוב ביצוע צו הריסה

התקבלה בקשתנו להארכת המועד לעיכוב ביצוע צו הריסה על מנת לאפשר למערערת לסיים את ההליכים בבקשה להיתר שהגישה.

תיק 49263-11-11 (חדרה) בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסה

בית המשפט התיר הארכת המועד לביצוע צו ההריסה למשך 6 חודשים, אף על פי שחלפו כשנתיים מאז ניתן הצו, וחרף הוראות התקנות הקובעות שהבקשה תוגש בכתב לא יאוחר מ – 21 יום לפני המועד האחרון שנקבע לביצועו.

עליון (ע"א 5927/98) בחוס נגד הועדה המקומית לתו"ב חיפה וחב' מגדלים (השקעות ונכסים)

התקבל הערעור שהגשנו בבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים חיפה. ניתן פסק דין עקרוני המתייחס למונחים השונים – סטיה ניכרת, הקלה ושימוש חורג.

עליון (ע"א 2242/04) אברהם אברהם נגד עדנאן ראשד ואח'

המערערים התקשרו בהסכם עם המשיבים (מהנדס וקבלן) לבניית ביתם. העבודות בוצעו בשנת 1984. במהלך השנים התגלו סדקים בבית, אולם המערערים לא טיפלו בכך. רק בשנת 1998 פנו למהנדס בניין אשר הודיע להם שקיימים ליקויים בביסוס המיבנה וכי הפיתרון היחיד – הריסת הבית ובניתו מחדש.
בית המשפט המחוזי דחה את התביעה מחמת התישנות,

בערעור לבית המשפט העליון שהגשנו בשם המערערים נטען, שיש למנות את תחילת ההתיישנות מהמועד שבו התגלו עובדות מהותיות המהוות חלק מעילת התביעה, דהינו: ביקור המומחה, ולא מעת שהתגלו הסדקים בדירה.
הערעור בבית המשפט העליון התקבל, והמשיבים נאלצו בסופו של דבר לשלם למערערים כמיליון ₪.

עליון (רע"א 725/05) הועדה המקומית לתיכנון ולבניה שומרון ואח' נגד עוזי ושפרה בלוך

בתיק זה שינינו למעשה את הסטטוס קוו בנושא תשלום היטל השבחה לברי רשות. עד כה נהגו הרשויות לחייב ברי רשות בהיטל השבחה. בעיקבות ערעור שהגשנו קיבלו בתי המשפט עמדתנו וקבעו שלא ניתן להשית היטל השבחה על ברי רשות. מדובר בפסק דין שיש לו משמעות כספית של מאות אלפי שקלים (אם לא מיליונים), ואשר רלבנטי לגבי ועדות תיכנון בכל הארץ. כיום נמצא העניין בבית המשפט העליון, לאחר שהועדה המקומית הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בשלב זה נראה כי פרשנותנו מקובלת גם על שופטי בית המשפט העליון – השופטת ביניש הורתה ליועץ המשפטי לממשלה למצוא לנושא פיתרון חקיקתי.
טרם ניתן פסק דין בעליון.

המרצת פתיחה 467/97 (מחוזי נצרת) קהלני נגד הועדה המקומית לתיכנון ולבניה

העותר הגיש עתירה נגד הועדה המקומית אשר דחתה בקשתו לתוספת בניה, בטענה שהמצב החוקי אינו מאפשר הקמת תוספת כמבוקש. העותר טען כי אישור כזה כבר ניתן לדיירים אחרים, ואין להפלות בינם ובינו. לדבריו, ניתן לאשר את המירפסת המבוקשת או לחלופין להרוס את המירפסות שאושרו. בעיקבות טענותנו סוכם כי הועדה המקומית תכין תוכנית נקודתית אשר תאפשר מתן היתר למירפסת העותר.

המרצת פתיחה 363/98 (מחוזי נצרת) רחום מאיר נגד הועדה המקומית לתיכנון ולבניה יזרעאלים

במקרה זה ביטל בית המשפט המחוזי בנצרת לחלוטין תנאים לתוכנית של הועדה המקומית, בעיקבות פגמים משפטיים שהצבענו עליהם.

בית המשפט קיבל עמדתנו, וציין שהועדה המקומית פעלה שלא כחוק ובחוסר תום לב כאשר מנעה קיום דיון בבקשת ההיתר בשל ליקויים לא מהותיים. כן קיבל בית המשפט עמדתנו, וקבע שהועדה המקומית לא היתה רשאית לציית להחלטת הועדה המחוזית בטרם נעשה הפירסום ברשומות.

בית המשפט הוסיף ופסק שהועדה המקומית לא הפעילה שיקול דעת ראוי, וכי גם שיקולי הועדה המחוזית היו פגומים. בית המשפט ביטל החלטת הועדה המחוזית להטיל מיגבלה על הבניה בשטחים החקלאיים על פי תוכנית ג/ , וכן ביטל החלטת הועדה לסרב ליתן היתר. בית המשפט פסק, כי על הועדה ליתן היתר לעותר.
למיטב ידיעתנו, בעיקבות פסק הדין הפיקה הועדה לקחים ובוצעו שינויים רבים.

ת.א. 453/98 (מחוזי חיפה) פירסט ואח' נגד מושב הבונים ומינהל מקרקעי ישראל

מושב הבונים סירב להכיר בזכותם של היורשים להעביר על שמם את בית המנוח. השופטת גילאור קיבלה את התביעה שהגשנו בשם היורשים, ופסקה כי התובעים (היורשים) נכנסים בנעליו של המנוח וכי על האגודה (מושב הבונים) לבחור אם לשלם ליורשים סכום כסף או להעביר את הבית על שם היורשים.

עתירה מינהלית 1137/03 (חיפה) אברהם צרנוב נגד הועדה המחוזית לתיכנון ובניה

לעותר היה בית קטן בגבעת וולפסון, בטבורה של שמורת טבע הכרמל. הועדה המקומית סירבה ליתן לו היתר בניה. הצענו לעותר לחלק בקשתו לשני חלקים – תחילה להגיש בקשה להיתר לפי השטחים הקיימים, ובכך לקבל גושפנקא חוקית לעצם זכותו לבנות. לאחר מכן להגיש בקשה נוספת אשר תיכלול את הבניה המבוקשת.

עתירה מינהלית 2141/04 (בימ"ש לענינים מינהליים חיפה) וינברגר נגד קצב

העותרת הסכימה כי השכנים החדשים יקימו חנייה בחצר הבית המשותף, אולם לאחר שהשכנים הגישו בקשה להיתר לחניה, קיבלו היתר והחלו לבצע את החניה – חזרה בה העותרת מהסכמתה שכן התברר לה שהחניה גדולת מימדים ותסתיר את חלון ביתה. בשלב זה הגיעה העותרת למשרדנו. התברר שכבר הוחל בבניה, ולכן לא היתה הועדה המקומית רשאית לבטל את ההיתר.

לפיכך בדקנו את הליך קבלת ההיתר ומצאנו כי ניתנו לגביו פרטים לא נכונים. הגשנו עתירה מינהלית למתן פסק דין המצהיר כי ההיתר ניתן שלא כדין. בית המשפט הורה לועדה המקומית, בהסכמת הצדדים, לשוב ולדון בבקשה להיתר לבניית החניה, ובכך ביטל למעשה את ההיתר.

עתירה מינהלית 4030/06 (בימ"ש לעניינים מינהליים חיפה) עתאמנה נגד ועדת ערר מחוז חיפה ואח'

המשיב ביצע חריגות בניה והוצאו נגדו צווי הריסה. אף על פי שעל השטח חל תשריט חלוקה מוסכם, הגיש המשיב תוכנית ל"חלוקה שלא בהסכמה", אשר מטרתה להסדיר את הבניה הבלתי חוקית ולזכות בשטחים אליהם פלש שלא כדין. ועדת הערר אישרה את התוכנית בהסתמך על סעיף 122 לחוק התיכנון והבניה, שעניינו: חלוקה שלא בהסכמה.

עתרנו לבית המשפט בשמו של העותר כנגד החלטה זו, בנימוק שסעיף 122 לחוק אינו מאשר "חלוקה שלא בהסכמה" בכל מקרה, אלא רק קובע מתכונת לשמירת זכויות הבעלים במיסגרת ההליך הנ"ל. לטענתנו, כדי לקבוע אם יש מקום לכוף את הצדדים לתוכנית חלוקה שלא בהסכמה יש לפרש את סעיף 122 לחוק לאור תכליתו- לתכנן שטחי קרקע ולא להסדיר עבירות בניה.
בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה והשית על המשיב הוצאות משפט כבדות.
(על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט העליון. הערעור התקבל)

עתירה מינהלית (נצרת) 1136/07 שפס נגד מינהל מקרקעי ישראל

לטענת העותרים התרש"צ (תוכנית שיכון ציבורי) אינה משקפת את תוכנית המיתאר שחלה במקום, וכי בוצע שינוי שלא כדין במיקום קווי המגרשים והגבולות, על מנת שמיבנה גרם המדרגות והמירפסת, אשר נבנו ללא היתר, ייכלל בשטח המשיבים.
בית המשפט קיבל טענות העותרים אותם ייצגנו, וביטל את התרש"צ.

תיק 2772/95 שפס נגד בושארי (זכויות "נפגע עבירה" גם בדיני תיכנון ובניה)

שכניה של התובעת ביצעו חריגות בניה תוך שהם חוסמים את הגישה לביתה. נגד השכנים ניתנו פסקי דין שונים במישור הפלילי, אולם הם לא קיימו את פסקי הדין. הצענו לתובעת להגיש תביעה אזרחית כנגד השכנים בגין הסגת גבול, ולהסתמך לצורך כך על פסקי הדין הפליליים, אולם הועדה המקומית סירבה להעביר את פסקי הדין של השכן לעיוננו. לפיכך פנינו לבית המשפט שדן בתיק הפלילי, בבקשה קצרה לקבל את החומר בהסתמך על חוק זכויות נפגעי עבירה. בית המשפט הורה להעביר לנו את החומר, למרות שהיה מדובר בנושא תיכנוני (ולא בעבירת מין). בעיקבות פריצת דרך זו, נראה כי כל נפגע עבירה רשאי לקבל חומר על יסוד החוק הנ"ל.

ערר (חיפה) 437/97 בחוס נגד הועדה המקומית לתו"ב חיפה וחב' מגדלים (השקעות ונכסים) בע"מ

עד היום נותר שומם השטח שמאחורי המשביר לצרכן בחיפה (רחוב יונה). שטח זה נועד להקמת קניון מסחרי, ובעיקבות פעילות שלנו – הן במסגרת התנגדות לתוכנית ולאחר מכן במיסגרת ערר, עתירה מינהלית וערעור בבית המשפט העליון – התקבלו טענות מרשינו. במיסגרת הערר טענו, ששטחי החניון נקבעו על ידי מהנדס הועדה המקומית במקום על ידי מליאת הועדה כנדרש בחוק, וטענה זו התקבלה. בבית המשפט העליון התקבלה טענה נוספת, לפיה אין דין שווה בין דרישה להקלה ודרישה לשימוש חורג. כך או כך הפרויקט המתוכנן (קניון) לא יצא לפועל.

ערר (מרכז) 135/02 דרייב אנד ווש נגד הועדה המקומית לתיכנוןן ולבניה רעננה

מדובר בבעלים של רשת ארצית לשטיפת כלי רכב. הרשת התקשרה בהסכם ל -10 שנים לשכירת קרקע ברעננה, רכשה ציוד מתאים, אולם הועדה המקומית סירבה ליתן היתר לבניה.
הוכחנו, כי הועדה המקומית לא עשתה בדיקה מעמיקה ולא נועצה עם שום גורם תיכנון מקצועי. הועדה קבעה אומנם בהחלטתה כי יש צורך להתיעץ עם "יועץ תנועה", אך מעיון בפרוטוקול התברר, כי הנושא הועבר ל"ועדת תנועה". מאחר והמונח "ועדת תנועה" לא היה מוכר לנו בהקשר של היתר בניה, בדקנו את הנושא והתברר כי "ועדת תנועה" אינה אלא "רשות תימרור מקומית", האחראית לתימרור(!) ואשר הקשר היחיד שלה לבקשה היה – אביו של יו"ר רשות תימרור מקומית היה בעליו של מגרש שכן, והוא התנגד נחרצות לבנייה מטעמים אישיים.
בעיקבות הערר שהגשנו ניתן היתר לבקשה.

ערר 47/06 (חיפה) בלאושטיין נגד הועדה המקומית לתיכנון ולבניה שומרון וגדי גל

במיסגרת ההחלטה בערר זה הותר לעורר להקים יחידת דיור נוספת, בניגוד לעמדת שכניו. ועדת הערר קיבלה פרשנותנו באשר למספר יחידות הדיור המותרות במגרש בהתאם לתוכנית המיתאר.

ערר 86/10 (צפון) שטיחי שומרון בע"מ נגד הועדה המקומית לתו"ב אצבע הגליל ואח'

נדחה הערר על התנגדות שהוגשה לבקשה להיתר לבניית מבנה מסחרי על מגרש בראש פינה. בין היתר התקבלה טענתנו שאין לועדת ערר סמכות להתערב בהחלטת הועדה המקומית להוסיף שטחים לפי תקנה 13(ב) לתקנות חישוב שטחים.

ערר 125/10 (חיפה) ארימוביץ נגד הועדה המקומית לתיכנון ובניה שומרון

התקבלה טענתנו שתוספת הקומה אינה מהווה תוספת של קומה מעל המותר, שכן קומת המסד אושרה כבר בהיתר המקורי, ועל כן הבניה כעת היא של קומה שניה ולא של קומה שלישית, והדבר תואם את הוראות התוכנית. אושר לעורר להקים תוספת קומה.

ערר 88/11 (חיפה) יואב רוזן נגד הועדה מקומית לתו"ב חיפה

התקבלה טענתנו שלא ניתן להקים ממ"דים בחריגה מקו בניה, כאשר מדובר בתוספת בניה חדשה על שתי קומות קיימות. כמו כן לא ניתן לאשר בקשות לדירות באזורי מגורים אם אין מספיק חניות (לא ניתן להסכים לכופר חנייה)

ערר 117/11 (מרכז) שי ורימונה נגד הועדה המקומית לתיכנון ובניה נתניה

התקבלה בקשתנו לשינוי התיכנון, והוחלט לכלול את שני חלקי המגרש בתחום התוכנית, ולקבוע תיכנון כולל חרף התנגדות היזם ותמיכת העיריה בעמדת היזם.

ע"א 101/207 (שלום רחובות) גליקמן נגד ועדה מקומית לתיכנון ולבניה לודים

בתיק זה התקבל ערעור שהגשנו כנגד חבות בהיטל השבחה, בנימוק שהמערער לא היה בעלים אלא בר רשות. למעשה, בתיק זה יושמה ההלכה שנקבעה בתיק בלוך לעיל.

בש"א 162044/08 (שלום תל אביב) ראוכברגר נגד הועדה המקומית לתיכנון ולבניה ר"ג

הועדה המקומית דרשה מהמערערת תשלום נוסף של היטל השבחה, בטענה שחלה טעות בחישוב ההיטל.
ייצגנו את המערערת אשר טענה, כי הדרישה הינה בלתי חוקית בעליל הן משום שמדובר ב"שומה מוסכמת" אשר כמוה כפסק דין בפשרה אשר בוצע במלואו, והן לאור הוראת חוק התיכנון והבניה הקובע מפורשות כי "תיקון שומה לא יחול לגבי מקרקעין שבעדם שולם היטל".
הערעור התקבל.

 

מספר החלטות חדשות במשרד בנושאים שונים:

מזגנים מרעישים – סמכות המפקחת לדון בגררא גם במיטרד

עש"א 3604-05-12 סוננזון נגד צ'חנובר ואח' – פסק דין מיום 20.11.12:

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את הערעור שהגשנו על החלטת המפקחת על רישום בתים משותפים, החזיר את הדיון למפקחת, והורה לה לבדוק את כל הנסיבות הכרוכות במקום הימצאם של המזגנים, לרבות הרעש שהם מקימים. זאת לאחר שהמפקחת נמנעה מלדון בשאלת הרעש הכרוכה בהפעלת מזגנים, בסברה שמדובר בעילה נזיקית שאינה בסמכותה.

אין חובה להגיש תמיד בקשת רשות לערור למועצה

עת"מ 28293-10-11 ברנשטיין ואח' נגד הועדה המחוזית לתו"ב חיפה ואח' בבית משפט מחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לענינים מנהליים – החלטה מיום 14.5.12

בית המשפט דחה את בקשות הועדה המחוזית והיזם לדחות על הסף את העתירה שהגשנו. לטענת הועדה והיזם, לא מוצו הליכים כנדרש, ולא הוגשה בקשת רשות לערור על החלטת הועדה המחוזית בפני המועצה הארצית.

בית המשפט קיבל עמדתנו, ולפיה העתירה כוללת טענות משפטיות מובהקות שאינן בסמכות המועצה הארצית, וכי הימנעותנו מהגשת בקשת רשות לערור לפני הגשת העתירה לבית המשפט – הינה סבירה ומובנת. הימנעות זו משרתת את האינטרס הציבורי, שכן היא מונעת סרבול ההליך המינהלי והוצאות מיותרות.

בית המשפט דחה כאמור את הבקשה לדחית העתירה על הסף, וקבע דיון בעתירה לגופה.

מחיקת האשה מכתב האישום

מס' תיק חסוי, בבית משפט לענינים מקומיים בפתח תקוה, לפני כבוד השופטת שלהבת קמיר וייס – פסק דין מיום 28.6.12

לטענת המאשימה, הנאשמים, בעל ואשתו, פעלו בניגוד לתכנית הועדה המקומית, מילאו את המרתף בחול, בנו מרתף, קירות ורצפה וכו'. הנאשמים עצרו את הבניה אולם הוגש כתב אישום חמור נגד השניים.

האשה, בעלת תפקידים ציבוריים, הגישה בעצמה בקשה ליועץ המשפטי לעיכוב הליכים כנגדה, אולם הבקשה נדחתה. אנו הגשנו בקשה למחיקת האשה מכתב האישום, וגם בקשה זו סורבה.

אולם במהלך הדיון בבית המשפט הצלחנו לשכנע את בית המשפט שהפעולות הנ"ל בוצעו בשוגג. כן הצלחנו להגיע להסדר טיעון לפיו הבעל יודה יורשע וייגזר עליו קנס של 10,000 ₪, ואילו ביחס לאשה – יפנה המאשים בבקשה לפרקליטות לצורך מחיקתה מכתב האישום.

לאור הדברים הנ"ל הורה בית המשפט על מחיקת האשה מכתב האישום, ללא צורך להמתין לעמדת הפרקליטות.

התקבלה בקשת הנאשם לחזור בו מהודאתו

תו"ב 40522-11-10 בבית משפט לענינים מקומיים בחדרה

התקבלה בקשתו של הנאשם כי יותר לו לחזור מהודאתו מחלק מעובדות כתב האישום, בנימוק שהוא הודה בעובדות הנ"ל מחוסר הבנה של פרטי עובדות כתב האישום.

התקבלה התנגדות: שצ"פ הוסר מתחום התכנית

השטח נותר ביעוד פרטי (שפ"פ)

ועדת המשנה להתנגדויות בישיבתה מיום 16.10.2012 קיבלה התנגדותנו לתכנית טב/261: שכונת אורים קרית טבעון.

לטענתנו, חזיתה של חלקה 24 הוסב בטעות מיעוד של שטח פרטי פתוח (שפ"פ) לשטח ציבורי פתוח (שצ"פ), וכי יש להותיר את השטח ביעוד פרטי. הוספנו, כי השטח כולל היום דרך גישה קיימת לחלקה האחורית, דרך מאושרת לחלקה הקדמית, וכניסה עתידית לחניות, ואין לה משמעות כשטח ציבורי.

ההתנגדות לגבי השצ"פ (שטח ציבורי פתוח) הכלול בשטח התכנית התקבלה. שטח השצ"פ הוסר מתחום התכנית.

סמדר בן דור עו"ד לתכנון ובניה משרד עורכי דין מתמחה בתכנון ובניה​
שאלות? נשמח לעזור לך!