טלפון: 04-8262517

נייד: 052-8084355

המדינה לא עשתה שימוש בשטח שהפקיעה – האם ניתן לבטל את ההפקעה?

תוכן עניינים

הפקעה היא העברה כפוייה של מקרקעין.  ההפקעה מתבצעת על ידי רשויות המדינה לצורכי ציבור בלבד, למטרות שהוגדרו בחוק. לעיתים מייעדת הרשות את המקרקעין להפקעה, אולם לא מממשת את מטרת ההפקעה, או משתהה במימושה. הפסיקה קבעה זה מכבר, כי שיהוי במימוש מטרת ההפקעה יכול להוות עילה לביטול ההפקעה, אולם כל מקרה ומקרה בו נעשתה הפקעה למטרה ציבורית שטרם מומשה, צריך להיבדק על פי נסיבותיו. על בית המשפט לבחון את נסיבות העניין כולו ולאזן בין השיקולים והאינטרסים השונים השייכים לעניין.

השאלה הראשונה שיש לבחון היא – מהו הזמן הסביר למימוש ההפקעה במקרה הנבחן, והאם השיהוי במימוש חורג ממנו.

השאלה השניה שיש לבדוק – האם נגרם נזק לבעלים המקורי של החלקה .

השאלה השלישית שיש לבדוק – מה הנזק שייגרם לאינטרס הציבורי אם ההפקעה תבוטל.

לאחרונה התעוררה בבית המשפט העליון בפסק דין מיום 21.4.2009 (בגץ 9328/05 יצחק מזרחי נגד שר האוצר) סוגיה מעניינת:

מה הדין כאשר הנכס המיועד להפקעה הינו חלק קטן מתוך שטח רחב היקף שהופקע?

האם יש לבחון אם ממומשת המטרה הציבורית ביחס לאותו חלק קטן, או שמא יש לבחון את השטח כולו?

ואלה עובדות המקרה בקצרה: בשנת 1976 הופקע שטחו של העותר בשטח כ – 2 דונם במיסגרת של הפקעת חטיבת קרקע של 5820 דונם. חטיבת הקרקע נועדה למטרה של הרחבת העיר צפת והגדלת אוכלוסייתה. לדברי העותר, לא נעשה שימוש בחלקתו וגם לא ייעשה שימוש בה במשך זמן ארוך, שכן קיים מיתקן צבאי משופע אנטנות בקירבת החלקה, וכל עוד לא יסולק המיתקן – לא תבוצע בניה בחלקה.

בנוסף התברר, כי מימוש ההפקעה בחטיבת הקרקע נעשה בעצלתיים – אומנם נבנו על חטיבת הקרקע מאות רבות של יחידות דיור, אולם מתוך שטח ההפקעה פותחו עד כה כ – 1100 דונם בלבד, למרות שחלפו כבר כשלושים(!) שנה ממועד ההפקעה.

האם זכאי העותר לביטול ההפקעה והשבת החלקה לבעלותו?

התשובה שנתן לכך בית המשפט היתה שלילית. נפסק, שלא ניתן לבודד את חלקתו של העותר מיתר שטחי ההפקעה ויש להסתכל על הדברים במיכלול. בית המשפט קבע, שיש לראות בשטח המופקע כולו יחידת הפקעה אחת למטרה ציבורית אחת. במקרה כזה לא ניתן להתמקד בכל חלקה וחלקה כדי לברר אם אותה מטרה ציבורית נזנחה. כאשר עוסקים בהפקעה של שטחי קרקע נרחבים, אין לצפות שמימוש מטרות ההפקעה ייעשה תוך תקופה קצרה לגבי  כל חלקה וחלקה בגדרו של השטח כולו.

לפיכך בחן בית המשפט את השאלה, האם ניתן לבטל את ההפקעה, בהתחשב בשטח ההפקעה כולו, ואלו דבריו:

"אין חולק כי שיהוי של כ – 30 שנה במימוש מטרת ההפקעה הינו שיהוי משמעותי, שלא לומר משמעותי ביותר. זאת ועוד, המשיבות בהגינותן אינן מסתירות את העובדה שיתכן ויחלפו עוד שנים לא מעטות עד שתמומש מטרת ההפקעה. יש להניח גם כי במשך כל התקופה האמורה נגרמו נזקים כלשהם למערערים אשר צופים בעיניים כלות כיצד המגרש שבבעלותם עומד בשממונו. חרף האמור לעיל, דעתי היא כי אין מקום לביטול ההפקעה. שני טעמים עיקריים עומדים ביסוד החלטתי זו: האחד נוגע לכך שבהפקעות רחבות היקף, מורכבות הליכי התיכנון ומימוש ייעודי ההפקעה עשויים להביא לעיכוב, לעיתים משמעותי ביותר, בפיתוח השטחים המופקעים. הטעם השני ענינו בכך שהצורך הציבורי במגרש לא התייתר עם חלוף השנים."

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך...