טלפון: 04-8262517

נייד: 052-8084355

ארנונה

ארנונה –

בעוד אשר החיוב בהיטל השבחה מבוסס על השבחת המקרקעין עקב שינוי תכנית מיתאר, הקלה או שימוש חורג, כאשר המועד לתשלום הוא מימוש הנכס, הרי ארנונה משולמת לכל שנת כספים בגין שימוש ואחזקה בנכס.

סעיף 269 לפקודת העיריות קובע את אבות החיוב בארנונה, ומגדיר מה הם הנכסים אשר בגינם ניתן לחייב בארנונה, ואלה הם: "בניין" "אדמה חקלאית" ו – "קרקע תפוסה".

משמעות הדבר היא, כי נכסים שאינם נכנסים בגדר ההגדרות של אבות החיוב הנ"ל – לא ניתן לחייב בגינם בארנונה.

"קרקע תפוסה" מוגדרת בסעיף 269 לפקודת העיריות כדלקמן:

"כל קרקע שבתחום העיריה שאינה אדמה חקלאית, שמשתמשים בה ומחזיקים אותה לא יחד עם בניין."

זוהי הגדרה שיורית. לפיכך, על מנת לדעת מה ייחשב "קרקע תפוסה" עלינו לבחון תחילה מהי "אדמה חקלאית" ומהו "בניין".

"אדמה חקלאית" מוגדרת בסעיף 269 לפקודת העיריות כדלקמן:

"אדמה חקלאית – כל קרקע שבתחום העיריה שאינה בניין המשמשת מטע, או משתלה, או משק בע"ח, או לגידול תוצרת חקלאית, או לגידול יער או פרחים…"

"בניין" מוגדר בסעיף 269 לפקודת העיריות כדלקמן:

"בניין –  כל מבנה שבתחום העיריה לרבות שטח קרקע שעיקר שימושו עם המבנה כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו מבנה אך לא יותר מהשטח שקבעה לכך המועצה למעט קרקע שהמבנה שעליה לא היה תפוס מעולם, כולו או חלקו.

פעמים רבות קובעות הרשויות סיווגים ושטחים לא מתאימים, כדי להגדיל באופן מלאכותי את החיוב בארנונה.

אנו מייצגים אזרחים בהליכי השגה וערר על שומות המהוות בסיס לחיוב בארנונה עירונית או בארנונה חקלאית, ובוחנים אם אכן מדובר בסיווגים ובשטחים המתאימים, ונתונים נוספים.

מדי שנה מקבלים בעלי עסקים שונים או דיירים בתחום של רשות מקומית את חשבון הארנונה השנתי בהתאם לסוג השימוש שנעשה לכאורה בקרקע שהם מחזיקים.

במקרים מסויימים, בעל העסק או בעל הזכויות בקרקע יהיה פטור לחלוטין מתשלום ארנונה. למשל: אם מדובר ביער או בפרגולה שמחוברת לקיר אחד באזור תל אביב.

במקרים אחרים, גובה הארנונה עלול להרקיע שחקים ולאיים על עצם קיומו של העסק, ללא כל פרופורציה לשווי הפעילות שמתבצעת בו או ליכולת שלו לעמוד בחיוב השנתי.

מכיוון שסוג השימוש בקרקע נקבע על ידי העיריה או הרשות המקומית בכל שנה מחדש, ידועים מקרים שבהם חיובי הארנונה השתנו באורח בלתי צפוי בלי שחל כל שינוי בשווי הנכס או בפעילות הקבועה שמתנהלת באותו עסק.

דוגמא לעסק כזה הוא עסק משפחתי בגליל התחתון שמשכיר שטח לא בנוי לצורך קיום ארועים, סדנאות, כנסים וכו'. במשך שנים ארוכות חיוב הארנונה עבור העסק הזה היה צנוע, בהתאם לגובה ההכנסות ולכך שלמעשה לא ניתנו בו שום שירותים למעט השכרת שטח פרטי שהוחזק וטופח על ידי המשפחה. יום בהיר אחד, הרשות המקומית הגדירה את שטח האוהלים שהיו בשטח כ"בניני משרדים" ואת השטח הפתוח כקרקע יוקרתית שמשמשת להפקת ארועים מלאה, כמו בגני ארועים.

הגדרה של השימוש בקרקע שגוררת שינוי בחיוב הארנונה אפשרית גם בדיעבד, כלומר במקרה שבו העיריה או הרשות המקומית טוענת שבדיעבד צריך היה לקבוע חיוב גבוה יותר עבור אותה פעילות עסקית או שימוש קבוע בקרקע.

כאשר הגדרות השימוש בקרקע או הסיווג בצו הארנונה משתנות באופן בלתי סביר, יש לפנות ליעוץ משפטי על מנת שניתן יהיה להחזיר את שיעור הארנונה למימדים הסבירים והמוצדקים שלו, בהתאם לפרשנות הוגנת של החוק.

מגוון אי ההבנות שקשורות לחיוב ארנונה הוא רב כמספר סוגי העסקים השונים או בעלי הזכויות בקרקע שחייבים בתשלום בהתאם לשימוש.

כך למשל, בעלים של עסק, חנות, מסעדה או קניון רשאי לבקש פטור מארנונה עבור שטח של מקומות חניה, בתמורה לכך שהחניה תינתן בחינם לכל החונים ולא רק ללקוחות.

עסק שמפיק חומרי גלם במחצבה בשטח – הוגדר כשימוש תעשייתי, למרות שאינו כולל מבנים.

עסק שעוסק במכירת שתילים או פרחים הוגדר כשימוש מסחרי, למרות שרוב השטח נוצל למשתלה.

בסופו של דבר, ניתן למצוא לכל מקרה את ההגדרה המיטיבה ביותר, כך שחיוב הארנונה לא יתפס מעבר לגודל מתקבל על הדעת שתואם את התמורה שהמחזיק עצמו מקבל מהשימוש שלו בקרקע.

סמדר בן דור עו"ד לתכנון ובניה משרד עורכי דין מתמחה בתכנון ובניה​
שאלות? נשמח לעזור לך!